התאגדות לעידוד למידה לאורך החיים

התאגדות לעידוד למידה לאורך החיים

ELA - The Israel Association for Lifelong Learning

אוריינויות

'אוריינוּת' – פנים רבות לה!

שרה רובינשטיין | 21.12.2022

  • המילה 'אוריינוּת' נגזרת בעברית מהביטוי הארמי 'בר-אוריין'.
  • ההגדרה של אוריינות השתנתה במהלך הדורות, והיא הייתה שונה בארצות שונות – אדם אוריין היה מי שידע לחתום את שמו, אדם נחשב אוריין על פי יכולתו לקרוא בתנ"ך, לאדם אוריין הייתה זכות בחירה ועוד ועוד…
  • אונסק"ו הגדירה את המושג 'אוריינות' בשנת 1951 כיכולת לקרוא ולכתוב בהבנה משפט קצר ופשוט הקשור לחיי היומיום, ולפתור בעיות פשוטות בחשבון (טוקטלי וגרבלסקי, הייתי עיוורת אותיות/סיפורה של תהיל"ה, 2008).
  • אוריינות במשמעותה הבּסיסית בַּחברה הישראלית הצעירה הייתה מְכוּנה 'אוריינות קונבנציונלית', והתבטאה ברכישת מיומנויות הקריאה והכתיבה, בהבנה של טקסטים על נושאים מוכּרים, בהבנת סימנים ותוויות, הוראות והנחיות.
  • דרגה גבוהה יותר של אוריינות היא 'אוריינות פונקציונלית', היא מאפשרת לַבּוגר לעסוק באורח יעיל בקבוצת התרבות שלו במשפחתו ובקהילתו – כאזרח, כצרכן, כממלא תפקידים, בשלל פעילויות של איתור מידע ופתרון בעיות בחיי היומיום שלו.
  • במשמעותה הבסיסית או הראשונית, אוריינות שפָתית היא ידיעת קרוא וכתוב בשפת האם או בשפת המדינה, וּשליטה טובה בשימושי השפה – לא רק המיומנות הטכנית של קריאה וכתיבה, אלא שליטה במיומנויות הבנת הקריאה, הבנת הנשמע והבנת הנצפה, מיומנויות ההבעה בכתב והרטוריקה. שני סוגים נוספים של אוריינות בסיסית הם אוריינות מתמטית ויכולת פִּתְרון בעיות בִּסביבה ממוחשבת.
  • בתחום הידע המכונה 'החינוך הלשוני' מַרבּים להשתמש בְּביטויים, כגון חינוך לאוריינות, התנהגות אוריינית, אקלים אורייני.
  • במשמעותה המורחבת, אוריינות היא כישורים ומיומנויות בעולמות תוכן נוספים, כגון שפת המדינה השנייה (בישראל בהתאמה, עברית או ערבית), אוריינות השפה הבינלאומית (אנגלית), אוריינות טכנולוגית, אוריינות דיגיטלית, אוריינות תקשורת ומידע, אוריינות מדיה, אוריינות אקדמית וחשיבה ביקורתית, אוריינות פיננסית, אוריינות הורית ומשפחתית, אוריינות של בריאות וקיימוּת, אוריינות אזרחית, אוריינות היסטורית וגיאוגרפית ועוד.
  • אוריינוּת בשלל תחומים וּברמה גבוהה חיונית כיום בארצות מפותחות ודמוקרטיות הן להשתלבותו של היחיד בחברה – השתלבות חברתית, כלכלית, תרבותית, הן להעמקת רכיביה הדמוקרטיים של החברה.
'אוריינות' – צרכים רבים לה!
  • מתברר, שגם במדינות מפותחות מצויים 'אנאלפביתים בלתי נראים'.
  • גם בישראל אנו מזהים לפחות ארבעה גוונים של חוסר אוריינות:
  1. בערות – היעדר ידע והשכלה בנושאים חשובים,
  2. אנאלפביתיות – חוסר היכולת לקרוא ולכתוב,
  3. אנאלפביתיות תפקודית – שליטה במיומנויות ראשוניות בלבד של קריאה וכתיבה, והיעדר שליטה במיומנויות מתקדמות יותר הדרושות לבוגר לתפקוד יעיל בחיי היום יום שלו ובעולם העבודה,
  4. מיעוט השכלה והיעדר תיקוף הידע באמצעות תעודות ומסמכי רישוי.
  • המִבְצָעים השונים לחיסול הבערות שהתקיימו בישראל, בעיקר בשנות ה-50 וה- 60 היו מרגשים ומרשימים, אולם הם לא חיסלו אותה. בשנת 1976 עדיין חיו בישראל כרבע מיליון אנאלפביתים ומעוטי השכלה. הם נותרו מאחור במהלך השנים, ועליהם נוספו בהמשך רבים שלא צלחו את מערכת החינוך.
כיצד נסתייע בריבוי פניה של  האוריינות לעיצוב "סל הלמידה של בוגרים ובוגרות לאורך החיים"?
  • נגדיר תחילה חֲסָרִים אורייניים מְבוססי נתונים של לומדים בוגרים! על סמך אלה נתאים תְכָנים חסרים, נבחר דרכי למידה יעילות, ונתכנן מסגרת למידה חדשנית.
  • בוגרות ובוגרים בגילאים צעירים ובגילאים מבוגרים נדרשים באופן מתמיד וגם באופן נקודתי לרכישת קֶשֶת רחבה של סוגי אוריינות, ולאורך החיים יש לסייע לרבים ככל האפשר להיחשף אליהן, ללמוד, לתרגל ולהעמיק.
  • בנוסף, כיום גם מדגישים את נחיצותן של מיומנויות רכות: דרכי למידה, חשיבה יַזָמית, עבודה בצוות, ראייה כוללת, שיתוף, יכולות אמפתיה ועוד. מיומנויות אלה מתאימות לשוק העבודה של המאה ה-21, הן נדרשות להצלחה בחברה דיגיטלית שמשתנה במהירות (בלה אברהמס, 'גלובס' 30.7.21: פיתוח מיומנויות רכות, האגוז הקשה של מערכת החינוך הישראלית).
  * חלק מהרצאתה של ד"ר שרה רובינשטיין ביום העיון "צריכה מושכּלת של מדיה בּישראל" (21.12.22, מוזיאון אוניברסיטת תל אביב)  

'סקר מיומנויות בוגרים'

של צביקה אמיר וחיים פורטנוי | פורסם בגדיש י"ד בשנת 2014

ישראל חברה לומדת

פורסם בשנת 2009

דילוג לתוכן