פרוייקטים

העצמת אמהות יוצאות אתיופיה הרחבת התיפקוד ההורי בארץ
המפעילה: ההתאגדות לחינוך מבוגרים

רקע המיזם
אופן חינוך וגידול הילדים בתרבות של יוצאי אתיופיה שונה מזה שבישראל. בעוד שבישראל משמשים החיקוי והמודלינג כאמצעי למידה, ליד הלמידה באמצעות מלל (הסבר מפורש, מתן משמעות וכו'), בתרבות האתיופית עיקר הלמידה מתרחשת באמצעות חיקוי הילד את התנהגות המבוגר. יתרה מזאת, המבוגרים יוצאי אתיופיה לא מרבים להסביר לילדים במילים, ואפילו כמעט נמנעים מלדבר עם תינוקות וילדים צעירים משום ההנחה שהם "אינם מבינים".
ילדים בישראל נפגשים עם שפה כתובה מגיל צעיר ביותר כאשר הוריהם קוראים להם ספרים. כך מונחים יסודות מוצקים, חשובים ונחוצים להתפתחותם ולהתקדמותם במסלול האקדמי שבהמשך. לעומת זאת בתרבות של יוצאי אתיופיה הילדים גדלים ללא חשיפה לשפה הכתובה.
בחינוך הפורמלי בישראל, בכל תחומי הלימוד, השיח הדיבור והשפה הכתובה הם כלים מרכזיים ללמידה ולרכישת השכלה. ילדים שהתחנכו בתוך התרבות של יוצאי אתיופיה, לא התנסו, החל מגיל הרך, בדיבור שמכוון אליהם, ולא נחשפו לשפה הכתובה – מגיעים למסגרות החינוך הפורמלי עם פערי שפתיים גדולות בשפה הדבורה ובשפה הכתובה.
מחקרים מלמדים שאמהות מהגרות משמשות כמגשרות בין תרבויות, למשפחותיהם ולילדיהן. יש להן, לאמהות אלה, תפקיד חשוב בשמירה על התרבות ועל הזהות מארץ המוצא, ובו בעת תפקיד מרכזי בתיווך ההסתגלות לארץ הקולטת.

מטרת העל של המיזם
העצמת אמהות ממוצא אתיופי והרחבת תפקודן האימהי (בהיבט השפתי, הקוגנטיבי, והרגשי) בתהליך קבוצתי מונחה (שתים עשרה פגישות) תוך מפגש עם ספרי ילדים בשפה העברית.

אוכלוסיית היעד של המיזם
-אמהות לילדים בני 6-2 ממוצא אתיופי ( כ 18-15 אמהות בקבוצה).
-אמהות שמדברות עברית ברמה סבירה ומעלה.
-אמהות שיודעות לקרוא טקסטים בעברית ברמה מינמאלית ומעלה.
-אמהות שמוכנות להתחייב ל- 10 עד 12 מפגשים בני שעתיים כל מפגש, שיתקיימו אחת לשבוע
הקו המנחה (הקונספט) של התוכנית
התוכנית המוצעת מתכוונת להעצים את האמהות בתיפקודן האימהי תוך הכשרתן לקרוא לילדיהן ספרי ילדים בשפה העברית, וטיפוח כישוריהן לנהל ולנווט שיח עם ילדיהן. כל זאת במטרה לתת בידי האמהות כלים לספק לילדיהן תנאים בסיסיים נדרשים כדי להצליח בעולם האקדמי בישראל.
כדי שהדבר יוכל להתקיים, יש צורך לפתח את כישורי האמהות בשפה העברית הדבורה והכתובה ( כולל הפגשה עם תופעת הניקוד בשפה הכתובה), לטפח את אמונן ביכולתיהן לקרוא לילדיהן ספרים ולהגביר את רצונן להתייחס לרגשות שמעוררים הספרים.
בנוסף, בתוך תהליך קבוצתי מונחה, באמצעות עיבוד חוויות שתתארנה האמהות סביב קריאת ספרים לילדיהן, יודגשו שאלות של: בניית מוטיבציה לקריאת ילדים, פיתוח ועידוד סקרנות, בניית סמכות הורית מתוך קשר, עידוד ביטוי רגשי עצמי וכד'.
התהליך המונחה בקבוצת האמהות יתבסס על אופני הלמידה של שתי התרבויות. למידה תוך תהליכי מודלינג ולמידה באמצעות שיח מילולי. הספרים שבמיזם ייבחרו מתוך מבחר ספרות הילדים בעברית, ששכיחים בגני הילדים. הסיפורים יעוררו נושאים רגשיים בכלל, וגם נושאים ייחודיים להגירה ולהתאקלמות כמו בדידות, שייכות, זהות, התמודדות, קשיים, המשכיות, שימור, שינוי וכו.

מטרות יישומיות (אופרטיביות) של המיזם
-לזמן לאמהות מצבים של חוויה והנאה תוך מפגש עם טקסט סיפורי כתוב.
-לאפשר לאמהות להתנסות ולתרגל קריאה בקול של טקסט כתוב.
-להפגיש את האמהות עם טקסט מנוקד בשפה העברית.
-לשכלל אצל האמהות את היכולת לנהל שיחה על תכנים (שיח אורייני).
-לסייע לאמהות להאמין ביכולתן להפגיש את ילדיהן עם ספרים (קריאה ושיחה)
-לחזק אצל האמהות את ההכרה ביכולתן לתרום להתפתחות הרגשית, השפתית והקוגניטיבית של ילדיהן.
-לחשוף בפני האמהות את התרומה של המפגש עם ספר בגיל הרך להשתלבות בעולם האקדמי.

בתהליך הפיתוח מוצע להפעיל שתי קבוצות מיקוד: שניים עשר מפגשים לכל קבוצה. כל מפגש יונחה על – ידי שתי מפתחות המיזם.
בקבוצה אחת תשתתפנה אמהות (לילדים בגילאי 6-2 ) ממוצא אתיופי.
בקבוצה שנייה ישתתפו אמהות ואבות ממוצא אתיופי (לילדים בגילאי 6-2) מורים או עובדים סוציאליים.

מפתחות המיזם
עציונה יישראלי, פסיכולוגית חינוכית קלינית בכירה עם ניסיון בעבודה טיפולית עם בני נוער עולים בכלל ועם בני העדה האתיופית מאז שנות ה- 80 (מבצע משה) בפרט. במהלך עבודתה עסקה בהעצמת אמהות בשכונות מצוקה בתפקודן האימהי באמצעות עבודה קבוצתית. ובהעצמה של בני נוער ממוצא אתיופי.
יעל זהבי, לשעבר ראש צוות פיתוח חומרי לימוד בתחום החינוך הלשוני במרכז לטכנולוגיה חינוכית, עם ניסיון בפיתוח חומרי לימוד בשפה העברית כשפה שנייה לעולים חדשים ובכלל ועבור יוצאי אתיופיה בפרט, ועם ניסיון בהדרכה לעבודה עם החומרים. במשך שמונה שנים לימדה ספרות ילדים בכל המסלולים בסמינר הקיבוצים בתל אביב.

שלבים במיזם
המיזם המוצע מורכב משלושה שלבים:
שלב א- פיתוח מודל התערבות תוך הפעלתו בשתי קבוצות מיקוד (12 פגישות לכל קבוצה).
שלב ב- פיתוח קורס להכשרת מנחים תוך הפעלתו עם קבוצת מנחים (15 מפגשי לימוד).כולל כתיבה של חוברת הדרכה.
שלב ג- הדרכה שוטפת וליווי המנחים במהלך שנת עבודתם הראשונה עם קבוצת האמהות.

מנהלת התוכנית: דליה בורגנה ,מנהלת ומפתחת תוכניות חינוכיות, חברתיות
וקהילתיות, תוך מתן דגש לתחום הורות, משפחה ותעסוקה ומנחת קבוצות ומאמנת מוסמכת
בתחום האישי /זוגי, הקבוצתי והארגוני.